אימייל
טלפון
שם מלא
 

כל מה שרצית לדעת על חוק הנגישות החדש

המידע והנתונים נלקחו מאתר "אתר נגיש" ומאתר "אגוד האינטרנט הישראלי"
רשת האינטרנט היא חלק בלתי נפרד מחיינו, דרך הרשת אנו מקבלים מידע ושירותים עבור כל תחומי החיים. הרשת מספקת שירותים ומידע מכל הסוגים לרבות שירותי בריאות, מידע מקצועי, מידע צרכני ועוד.
 
אתרי האינטרנט זמינים לכולנו ממגוון מכשירים: סמארטפונים, טבלטים, מחשבים שולחניים וניידים, טלוויזיות.
 
המצב כיום בעייתי עבור אנשים עם מוגבלויות והחוק החדש נועד לתקן את הבעיה.
 
כ - 25% מהאוכלוסייה הישראלית הינם בעלי מוגבלויות בדרגות שונות. קהילה זו נתקלת פעמים רבות בקשיי נגישות בעת הגלישה באתרי אינטרנט. נכון לרגע זה הרוב הגדול של האתרים איננו נגיש לבעלי מוגבלויות ומקשה ואף מונע מבעלי מוגבלויות לצרוך את אותו מידע שעבורנו הוא נגיש ומובן מאליו.
 
אלו אוכלוסיות ייהנו מהנגשת האתר?
  • עיוורים ולקויי ראיה המשתמשים בתוכנת "קורא מסך".
  • בעלי מוגבלות מוטורית בידיים המקשות על תפעול העכבר.
  • לקויי שמיעה הזקוקים לכותרות בזמן צפייה בסרט וידאו.
  • סקר שערכה חברת מיקרוסופט מעלה כי קהל זה מוערך בכ-25% מהאוכלוסייה.
 
ב 25/10/13 נכנסו לתוקפן תקנות נגישות חדשות הכוללות התייחסות מפורטת לגבי הנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות. 
 
עם כניסתן של תקנות אלו לתוקף הריהן מחייבות בעלי אתרי אינטרנט קיימים להנגיש את האתרים בתוך 36 חודשים על פי חוק. בוני אתרים וחברות לבניית אתרים נדרשים לבנות אתרים חדשים על פי תקנות ההנגשה.
 
החוק קובע שלושה מסלולי אכיפה להפרתו.
 
  • המסלול הפלילי – בעל אתר המפר את התקנות עלול להיות חשוף להרשעה פלילית וכפל קנס בגובה 150,600 ₪. בנוסף יהיה רשאי ביהמ"ש לצוות על הפסקת העיסוק בעסק לתקופה ארוכה.
  • המסלול המנהלי – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, רשאית להוציא צו נגישות לבעל אתר שהפר את התקנות. המפר את הצו עלול להיקנס בשיעור של 5% לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הנגישות. אם העבירה בוצעה על ידי תאגיד, התאגיד ייקנס בכפל הקנס הקבוע לעבירה.
  • המסלול האזרחי מתייחס לשתי אלטרנטיבות:
  1. תביעה פרטנית – כל אדם או ארגון יכול לתבוע את החייב בדרישה לבצע התאמות נגישות או לתבוע פיצוי כספי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ₪. אם הוכיח התובע כי נגרם לו נזק כספי בסכום גבוה יותר הוא יוכל לתבוע גם אותו.
  2. תביעה ייצוגית – כל אדם עם מוגבלות או ארגון שמייצג אנשים עם מוגבלות ו/או העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות אלה, יכול לתבוע תביעה ייצוגית בשמם של אנשים עם מוגבלות. כיוון שמדובר בתביעה ייצוגית, על ביהמ"ש לאשר את הגשת התביעה הייצוגית לאחר שהשתכנע שהתקיימו התנאים המוקדמים לכך בחוק. בתביעות ייצוגיות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, יזכה התובע בפיצויים גם ללא הוכחת נזק וכאמור לאחר אישור בית המשפט.
 
על אלו אתרים להיות נגישים?
תקנות השירות קובעות שעל כל אתר קיים הנותן שרות או מידע לציבור להיות נגיש. 
רמת ביצוע ההתאמות נקבעת בהתאם למהות הגוף המפעיל את האתר:
  • שירות אינטרנט המסופק ע"י רשות ציבורית או בעבורה – ההתאמות יבוצעו ברמה AA לפחות.
  • שירות אינטרנט המסופק ע"י מי שאינו רשות ציבורית – ההתאמות יבוצעו ברמה AA, אלא אם קיבל בעל השירות פטור בשל נטל כבד מדי (סעיף 19יב לחוק) ואז הן יבוצעו ברמה A בלבד.
 
תקציר דרישות הנגישות לפי רמות:
 
רמה A 
 
חלופה טקסטואלית לתוכן שאינו טקסט:
הצגת טקסטים כחלק מתמונה חוסמת הרבה אפשרויות לשימוש בתוכן הטקסטואלי, ולכן היא פחות נגישה. התקן מחייב להימנע ככל האפשר מתמונות שכוללות טקסט ולהעדיף "טקסטים חיים". הדרישה הזאת מתייחסת גם לכפתורים, כותרות וכדומה.  
 
הצגת טקסט אלטרנטיבי לתמונות:
יש להוסיף טקסט חלופי לכל התמונות במסך באמצעות "alt attribute". הכוונה שבמעבר עכבר על תמונה יופיע כיתוב צף המתאר טקסטואלית את רלוונטיות התמונה.
 
חלופה שמיעתית לCAPTCHA :
הכוונה לתיבה הכוללת אותיות ומספרים בפורמט תמונה שמטרתו להבטיח שהתשובה אינה מופקת באמצעות מחשב. יש מנגנון המייצר שילוב אקראי, כזה שרק לאדם תהיה האפשרות לקרוא אותה ולהקליד אותו בתיבת טקסט. התקן קובע שתהיה אפשרות להשמעה של הקוד. 
את הודעות השגיאה צריך להציג בצורה בולטת ברשימה מרוכזת כאשר כל שורה ברשימה מהווה קישור לשדה.
 
עזרה בהזנת קלט:
בכל טופס המצריך מילוי נתונים ישנן הוראות ברמת קוד שבאות לידי ביטוי לדוגמא בכתיבת הכותרות לשדות בתוך תגיות ייעודיות וברמת תצוגה על מנת לעזור בהקלדה. הכוונה לדוגמא לאופן סימון שדות חובה וכותרות השדות כך שקוראי מסך יוכלו לזהות את הכותרת עבור השדה ואת שדות החובה. 
 
זיהוי אוטומטי של שגיאות קלט והתראה ממוקדת על השגיאה באמצעות טקסט:
ביצוע ולידציה לכל שדות החובה והצגת הודעת שגיאה במקרה של אי מילוי שדות חובה, ההודעות צריכות לציין את שמות הכותרות של השדות שלא מולאו.
 
הוראות מדויקות להזנת הקלט:
הכוונה היא בעיקר ברמת הקוד כמו שהוסבר בסעיף עזרה בהזנת קלט, הכותרות לשדות צריכות להיכתב בתגית <label for="firstname">First name:</label> ייעודית כאשר הסימון for="firstname" מקשר בין הכותר לשדה, כך שגם תוכנות הקריאה יוכלו להבין את ההוראות.
 
חלופה למדיה המוקלטת מראש, וידאו או אודיו:
אם אתם משמיעים קובץ אודיו בלבד (כלומר אודיו ללא וידאו) עליכם לצרף בסמוך קישור לטקסט הכולל את כל המידע השמיעתי שבקובץ הסאונד. לדוגמא – בקובץ האודיו מושמע נאום של מרטין לותר קינג. בנקודות מסוימות בנאום הקהל מוחה כפיים. על התסריט לתאר את המקומות בהם הקהל מוחה כפיים או כל מידע שמיעתי אחר שמשמעותי להבנת ההתרחשות הקולית.
 
קטע אודיו או וידאו יהיה בעל מנגנון עצירה, אפשרות לשליטה על עוצמת הצליל וקצב ההשמעה:
כאשר אתם משמעים סאונד, ספקו כפתור עצירה (stop) או כפתור הפסקה (pause). אמצעי נוסף הוא לאפשר למשתמש לשלוט בעוצמת הקול (volume).
 
קטע וידאו – כתוביות:
לכל כתבי הוידאו חייבות להיות כתוביות הצרובות בגוף הסרט כחלק מהתמונה כך שכל המשתמשים רואים את הכתוביות.
 
גמישות בהצגת התוכן בלי לאבד מידע:
הרעיון המרכזי הוא להפריד את התוכן מהתצוגה באמצעות שימוש באלמנטים סמנטיים ובנייה בטכניקת <div> של html 5 לסימול של מבניות, וקביעת התצוגה באמצעות CSS כך שהטקסט יוצג במלואו גם אם מפעילים את כלי הנגישות כמו הזכוכית המגדלת. האלמנט צריך להתאים את עצמו לנפח הטקסט. 
אתר רספונסיבי הוא דוגמא מצוינת להצגה מושלמת של התכנים עבור כל גודל מסך או לצורך העניין, גודל פונטים.
 
כותרת בעלת משמעות לכל עמוד:
כותרת העמוד צריכה להיות ברורה ורלוונטית לתוכן, בנוסף יש להשתמש בכותרת < h1>
 
אין לעצב את הדף בצורה כמותית:
הכוונה היא לאפיון ועיצוב האתר כך שיהיו אשכולות תוכן ברורים וכל דף יכיל רק תכנים רלוונטיים לאותו אשכול תוכן, ללא ערבוב והעמסה של תכנים שונים בבלילה בדף.
 
סדר התוכן בעל משמעות:
  • יש להשתמש בכותרות h1 - h6 כדי לסמל כותרות. הרמה של הכותרת צריכה לסמל את המיקום ההיררכי שלה בתוכן. 
  • יש להשתמש ברשימות LI ו UL לסימול של רשימות תוכן, ותפריטים. 
  • יש להשתמש ב p לסמל פסקה. הדגשת ציטטות באמצעות תגית strong ושימוש במידות של em.
  • יש להשתמש ב a href לקישורים (אם יש תמונה וטקסט המהווים את אותו הקישור יש למקם אותו בתוך בלוק הקישור).
  • יש להימנע ככל האפשר משימוש בטבלאות לעיצוב, ולהקפיד על שימוש ב Div. 
  • יש להשתמש בקובץ CSS כך שכל הגדרות התצוגה של הטקסטים יהיו בקובץ CSS נפרד ולא בתוך הקוד של התוכן.
 
עיצוב ברור וקריא:
אמצו את האמרה Less is More, הימנעו מרקעים לא אחידים, מתמונות רקע לטקסטים, מאנימציות גדולות ורעשניות, מעודף קוים ומסגרות, מעודף אלמנטים גרפים, הימנעו מתנועה של אלמנטים רבים, מסאונד המושמע בפתאומיות.
  • השתמשו בפונט מספיק גדול.
  • אפשרו הגדלה של הפונט באמצעות הדפדפן או באמצעות כלי להגדלת פונט.
  • ודאו שהאתר נראה טוב וטקסטים אינם נחתכים או נעלמים כאשר מגדילים את הפונט וכאשר משתמשים בזכוכית מגדלת.
  • בצעו את כל הגדרות התצוגה ב Css חיצוני, אל תגדירו תצוגת Css  inline
  • שמרו על עקביות בשפה העיצובית ובגריד בכל העמודים באתר.
 
תחביר תקין של קוד העמוד (HTML):
שימוש בתקנים (סטנדרטים) ברשת, מטרתו ליצור "שפה" משותפת לכל הדפדפנים והתקני הגלישה השונים. התקני גלישה הם למשל, מחשבים ניידים, מחשבי כף-יד, טלפונים סלולריים, וגם אמצעים טכנולוגיים המשמשים אנשים עם מוגבלות, כגון קורא-מסך לעיוורים, תוכנת הגדלת מסך ללקויי ראייה וכדומה.
 
אתר שנכתב לפי התקנים מוצג באופן דומה בכל סוגי הדפדפנים. בניית אתר בטכנולוגיה רספונסיבית חוסכת במחיר הפיתוח, כיוון שאין צורך לבנות פתרון נפרד לכל דפדפן ומכשיר בנפרד.
 
צבעים מנוגדים של הכתב והרקע:
צבעוניות היא מרכיב חשוב בעיצוב האתר הן מבחינה אסתטית והן כגורם מסייע להתמצאות ולהעברת מידע. כשמדובר באתר נגיש, עליכם לחשוב על אנשים שתפיסת הצבע שלהם שונה משלכם, כמו עיוורי צבעים ולקויי ראייה המתקשים להתמודד עם ניגוד-צבעים (קונטרסט) נמוך. אנשים כאלה עלולים לתפוס צבע מסוים כאילו היה צבע אחר. לפעמים הם אינם מבחינים בו כלל בשל היחס בין הצבע המסוים לבין הרקע שעליו הוא נמצא, או בשל היחס בינו לבין אלמנטים אחרים על-גבי המסך.
 
קישורים בעלי משמעות (אין להשתמש ב"לחץ כאן" וכד'):
מטרת הקישור חייבת להיות ברורה מטקסט הקישור. אין לעשות שימוש ב "לחץ כאן" "לפרטים נוספים" וכדומה. כתבו את מטרת הקישור באופן ברור בתוך טקסט הקישור. אם מתקשים לבצע זאת צריך לוודא שטקסט הקישור הוא חלק מטקסט המסביר מהי מטרת הקישור ולהוסיף את מטרת הקישור לתגיתtitle  שלו ו/או לalt  שלו אם הקישור הוא תמונה.
 
כל קישור, כפתור או אלמנט של ניווט באתר יכיל כמה אלמנטים עיצוביים:
יש לוודא שהקישור מובחן משאר הטקסט על המסך. כאשר ההבחנה של קישור נעשית בצבע בלבד (דבר שלא רצוי לעשות), יש להשתמש ב underline או בשינוי רקע ב on mouse over ו on focus. שינוי הצבע של הרקע חייב להיות ביחס של 1:3 לצבע המקורי של הרקע. כמו כן הצבע של הקישור חייב להיות בולט לעומת צבע הטקסט הרגיל ביחס ניגודיות של 1:3.
 
יש לאפשר שליטה על גלילה, הבהוב ותנועה אוטומטיים:
לכל מידע נע, מהבהב או נגלל המתחיל באופן אוטומטי ונמשך יותר מאשר 5 שניות, ומוצג במקביל לתכנים אחרים, דוגמת טיקר חדשות, יש לקיים מנגנון עבור המשתמש להפסיק, לעצור, או להסתיר אותו. אלא אם כן התנועה, ההבהוב, או הגלילה הינם חלק מהפעילות בה הם חיוניים.
 
יש להימנע מעיצוב באופן הגורם להתקפים אפילפטיים:
אנימציה, הבהוב של כפתור או ריענון של אזורים במסך, עלול להפריע למשתמשים מסוימים. עליכם לאפשר למשתמשים לשלוט באלמנטים האלה על פי צורכיהם, כלומר לאפשר להם לעצור את התנועה ולהפעיל אותה מחדש. ברוב המקרים כפתור play/pause מתאים למטרה הזאת.
 
יש להשתמש בפירורי לחם (Breadcrumbs): 
הכוונה היא לבר קישורים אשר מאפשר לנו לצפות בכל מסלול אשכול התוכן ולעבור אחורה לדף הקודם מבחינת לוגית לדף הנוכחי (עמוד הבית > שירותים > אתר מקצועי במחיר מנצח).
 
רישום של שפת הממשק והתוכן בקוד העמוד:
יש להגדיר את השפה הראשית שבה כתוב העמוד (עברית, אנגלית, ערבית, רוסית וכו'). הסיבה לכך היא התוכנות לקריאת מסך הזקוקות למידע לגבי השפה שהן אמורות להקריא. לכל שפה יש מנוע משלה להמרת טקסט לדיבור (text-to-speach), והוא יופעל בהתאם להגדרת השפה. שפה ראשית היא השפה שבה כתוב רוב העמוד. לדוגמה, בעמוד זה השפה הראשית היא עברית, אף על-פי שכלולים בו קטעי טקסט אחדים באנגלית.
 
שליטה על האתר אך ורק באמצעות המקלדת:
  • מעבר הפוקוס בין האלמנטים האינטראקטיביים (קישורים בעיקר) בעמוד חייב להיות לוגי – באתרים בעברית רצוי שהסדר יהיה מלמעלה למטה מימין לשמאל ובהתאם למבנה המידע בעמוד. כמו כן יש לקחת בחשבון את צרכי המשתמש, לדוגמא, חשוב שהמשתמש יגיע לתפריט לפני שהוא מגיע למבזקי החדשות.
  • העברת הפוקוס לאובייקט לא תגרום לביצוע פעולה כלשהי מלבד הדגשת האובייקט. אם מתבצעת הדגשה של אובייקט במעבר עכבר, Mouse Over, יש לוודא שאותה הדגשה מתבצעת גם בפוקוס on focus .
  • בחירה באפשרות מסוימת לא תגרום לביצוע פעולה או שינוי מהותי בתוכן של העמוד אלא אם כן המשתמש מיודע על כך מראש ויש לו אפשרות לא לבצע את הפעולה הזו.
  • אסור בשום אופן שייווצר מצב, בו הניווט באמצעות מקלדת נכנס לאזור מסוים במסך ולא מצליח לצאת ממנו (בהנחיות הנגישות מצב זה נקראה "מלכודת מקלדת").
 
יש להימנע מדרישה לקצב הקלדה מסוים:
הכוונה שבדפים שכוללים שדות למילוי כגון טופס הרשמה, טופס יצירת קשר, לא יתבצע ריענון אוטומטי של הדף כל פרק זמן קבוע.
 
אין להשתמש בהגדרת מוקד\פוקוס של המקלדת. מוקד המקלדת הוא האזור המסומן במסך הניתן להזזה באמצעות חיצי המקלדת, בדפי אינטרנט הוא אינו נראה באופן חזותי.
 
הגדרת Tab index בעלת משמעות:
הכוונה היא לסימון סדר המעבר בהקלדה על אלמנטים בלחיצה על כפתור TAB במקלדת, על ידי תגית Tab index בסדר זרימה לוגי והגיוני לתוכן.
 
משך זמן קריאה מספק של העמוד ללא ריענון אוטומטי:
כאשר התוכן מחייב רענון, כגון אתרי חדשות, צריך להקציב זמן קריאה מספק לבעלי מוגבלויות.
יש לאפשר שליטה על משך הזמן לקריאת העמוד (למעט אירועים בזמן אמת).
 
מנגנון שליטה על עדכונים אוטומטיים
ברוב המקרים כפתור play/pause מתאימים למטרה הזאת.
 
רמה AA
כוללת את כל המאפיינים של רמה   A ומחייבת בנוסף:
  • חלופה למדיה בשידור חי, וידאו או אודיו.
  • כתוביות בשידור חי.
  • קטע ווידאו המוקלט מראש יכלול כתוביות עם תיאורי אירוע או תיאור בשמע של האירועים.
  • עזרה בהזנת קלט.
  • הצעות לתיקון השגיאה בהזנת קלט.
  • תמיד יתבקש אישור הפרטים המוזנים בטופס לאחר מילואם על-ידי הגולש תוך נתינת אפשרויות התיקון המתבקשות.
  • מתן הזדמנות לתיקון שגיאות קלט.
  • מסמך המאפשר סקירה של הפרטים ואישורם.
  • גמישות בהצגת התוכן בלי לאבד מידע.
  • אפשרות לשינוי גודל של טקסט עד 200% ללא שימוש באמצעי עזר.
  • עיצוב ברור וקריא.
  • אין להשתמש בתמונות של טקסט.
  • שימוש בכותרות (HEADINGS) ותוויות (LABELS) כדי לתאר את התוכן באתר.
  • יחס ניגוד של הטקסט והרקע 5:1.
  • תכני טקסט קריאים ונהירים.
  • רישום בקוד על שינוי השפה בחלקים שונים של הדף.
  • שליטה על תפעול כל הפונקציות באתר.
  • אפשרות לאיתור עמוד באתר באמצעות מספר דרכים.
  • ממשק האתר יאפשר מציאת מוקד המקלדת באופן חזותי.
 
רמה AAA
כוללת את המאפיינים של רמה A ורמה AA ומחייבת בנוסף:
  • חלופה למדיה וידאו או אודיו.
  • אין להשתמש בקטעי אודיו המשמשים כרקע אומנותי לתוכן האתר.
  • ווידאו המוקלט מראש יהיה בעל תרגום לשפת הסימנים.
  • תיאורים מורחבים בשמע לכל קטעים הווידאו.
  • אודיו המשודר בחי יהיה בעל חלופה טקסטואלית.
  • בקטע אודיו יהיה הבדל של 20 דציבלים בין קולות הרקע לדיבור הישיר אל המאזין.
  • עיצוב ברור וקריא.
  • יחס ניגוד של הטקסט והרקע 7:1.

0

תגובות

 

צור קשר

* 
* 
 
(שדה המסומן ב* הינו שדה חובה)
  • מה עושה את ההבדל עבור לקוחותינו?
    צוות מקצועי עם תשוקה למקצוע ומחויבות אמיתית לעשיית הבדל מדיד ומתמשך עבור לקוחותיו.
  • אנשים בונים יחסים עם אנשים, לא עסקים.
    מערכת יחסים טובה עם הלקוח היא המפתח שמאפשר לנו לתת את המוצר והשירות הטובים ביותר. תפקידנו ואחריותנו היא לוודא שזה יקרה.
  • ניסיון ותשוקה עזה לעבודתנו הוא מה שמביא אותנו לצמרת.
    מעל 14 שנות ניסיון, מאות פרויקטים שהושלמו בהצלחה הם סיבה טובה להתגאות בה.
  • סטנדרטים גבוהים ותשוקה לחדשנות הם המפתח להצלחה.
    טכנולוגיה משנה. להיות מעודכן בחזית הטכנולוגיה שצומחת ומתעדכנת ללא הפסקה מאפשר לנו לתת לך את המוצר העדכני והאפקטיבי ביותר עבורך.
Responsive Design
  • בניית אתרים במחיר מנצח

    אתר מקצועי מבוסס על עבודת מחקר יסודית לגבי מתחרים, ניתוח יתרונות למול המתחרים, טיפול בהתנגדויות. תכנון ועיצוב ממשק משתמש לצורך חוויית גלישה והנעה בהתבסס על מסקנות המחקר. עיצוב מקצועי ונכון וחוד החנית של הטכנולוגיה עבור כל סוגי המכשירים הקיימים במחיר מנצח.
בניית אתרים במחיר מנצח
  • קידום ושיווק עם תוצאות

    מקצועיות האתר הכרחית ליחס המרה גבוה, יחס המרה נמדד מתוך הלקוחות הפוטנציאליים שביקרו באתר שלך. קידום ושיווק באינטרנט הוא הדרך ליצור תעבורה ולהביא את הלקוחות לאתר שלך. האמצעים העיקריים לקידום ושיווק הם קידום אורגני, קידות ממומן PPC, פרסום ברשתות חברתיות.
קידום ושיווק עם תוצאות
  • חוד חנית הטכנולוגיה

    טכנולוגיית דוט נט בשפת C#, בסיס נתונים SQL SERVER, בניית אתר רספונסיבי לתאימות מכשירים מלאה, שימוש בתקנים החדשים של HTML 5 ו 3 CSS, שימוש בטכנולוגיית JQUERY ו AJAX שמים את האתר שלך בחזית מספקים חווית גלישה ומאפשרים ניצול 100% של התעבורה ברשת.
חוד חנית הטכנולוגיה
  • חוק הנגישות נכנס לתוקף

    חוק הנגישות החדש כבר כאן ! החל מאוקטובר 2013 – תקנות הנגישות החדשות נכנסו וקבעו שניתן לתבוע בעל אתר אינטרנט לא נגיש ללא הוכחת נזק על סכום של 50,000 ש"ח. ממשלת ישראל מיישרת קו עם העולם המפותח וקובעת כללים ברורים בנוגע להנגשת אתרי אינטרנט לנכים ולמוגבלים.
חוק הנגישות נכנס לתוקף